Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 32b

משנה: 32b הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ אִם מִשֶׁזָּכָה בָהּ הוֹבִירָה שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתְנִין לוֹ שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לוֹ אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעֲבִיד אִישְׁלַם בְּמֵיטְבָא.

Traduction

Si le fermier ne cultive pas le champ (201)V. J., (Yebamot 15, 3)., il doit payer au propriétaire ce que le champ aurait produit s’il était cultivé; car il est écrit dans le bail: ''si je laisse le champ sans culture, je paierai le meilleur'' (des produits qu’on aurait pu en obtenir).

Pnei Moshe non traduit

מתני' המקבל שדה מחבירו. למחצה ולשליש ולרביע דאי בחכירות לא שייכא שמין דחכירתו הוא יתן:

אם משזכה בה הובירה. שלא חרש ולא זרעה:

אם אוביר. אעשנה בורה:

ולא אעביד. ולא אעשה בה פעולה הראויה לה:

אשלם במיטבא. כפי מה שהיתה ראויה לעשות אם היתה חרושה וזרועה כראוי:

מתני' המקבל שדה מחבירו. הא ליתא אלא בחכירותא דאי בקבלנותא פשיטא מי מצי מימר ליה מאי איכפת לך:

מתני' המקבל שדה מחבירו. הא ליתא אלא בחכירות' דאי בקבלנותא מאי מנכה איכא מה שימצאו יחלוקו:

משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וַאֲכָלָהּ חָגָב אוֹ נִשְׁדְּפָה. אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ אִם אֵינָהּ מַכַּת מְדִינָה אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם קִיבְּלָהּ מִמֶּנּוּ בְמָעוֹת בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ.

Traduction

Si les produits du champ affermé sont détruits par des sauterelles, ou sont brûlés, lorsque c’est un malheur public du pays, le fermier peut retrancher au propriétaire une somme correspondante à la perte qu’il subit; si la perte n’a pas été causée par un malheur public (si elle n’était pas générale), le fermier ne peut rien retrancher de la somme qu’il doit au propriétaire. R. Juda dit: si, au lieu de s’engager à donner au propriétaire une certaine quantité des produits du champ, le fermier s’est engagé à lui payer une certaine somme en argent, il ne peut rien retrancher, quand même la perte résulte du malheur public.

Pnei Moshe non traduit

אם מכת מדינה היא. שאכל החגב או נשתדפו רוב שדות של אותה העיר:

מנכה לו מחכירו. לפי ההפסד שאירעו:

אינו מנכה לו מחכירו. ואפי' נשתדפו כל השדות של בעל הקרקע יכול הוא לומר מזלך הוא שגרם הואיל ולא נשתדפו רוב שארי השדות של אותה העיר:

בין כך ובין כך. אפילו מכת מדינה היא אינו מנכה לו שעל המעות לא נגזרה גזירה ואין הלכה כר' יהודה:

משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא רָצָה לְנַכֵּשׁ וְאָמַר לוֹ מָה אִיכְפַּת לָךְ הוֹאִיל וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ חֲכוֹרָךְ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ לְמָחָר אַתְּ יוֹצֵא מִמֶּנָּה וְהִיא מַעֲלָה לְפָנַיי עֲשָׂבִים. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא עָשָׂת. אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי חַייָב לְטַפֵּל בָּהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַה קִיצְבָּה בַּכְּרִי. אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי נְפִילָה.

Traduction

Si le fermier refuse de sarcler le champ, en disant au propriétaire: ''tu n’en auras aucun dommage, puisque je te donne la part convenue des produits du champ'', le propriétaire peut le forcer de faire ce travail car il peut lui dire: ''tu peux t’en aller un jour et me laisser mon champ plein de mauvaises herbes''. Si le champ accepté en fermage donne trop peu de produits pour en obtenir un monceau, le fermier est obligé de le cultiver. R. Juda dit: il est obligé de le faire si le champ produit assez pour la semence qui y tombe.

Pnei Moshe non traduit

ולא רצה לנכש. לנקות התבואה מעשבים רעים שמתישין כח הקרקע ומעכבין את התבואה מלעלות:

מה איכפת לך. אם יחסר חלקי הואיל ואני נותן לך חכורך שפסקתי עמך:

ומעלה לפני עשבים. ואפי' אומר לו באחרונה אני חורש אותה אין שומעין לו משום דאומר לו נהי דעקרת שרשי העשבים סוף סוף אם תניח עכשיו העשבים עד שיזריעו יפלו הזרעים לארץ ויצמחו לשנה הבאה ולאלו לא תועיל החרישה:

המקבל שדה מחבירו. הא ליתא אלא בקבלנותא דאי בחכירותה מה לו לבעל השדה אם יחדל מלהטפל בה סוף סוף חכירו הוא נותן לו:

ולא עשת. תבואה אלא מעט ובא לו האריס למנוע מלהתעסק בה עוד שאין בה כדי טרחו:

אם יש בה. מתבואתה כדי להעמיד כרי וכדמפרש בגמרא:

מה קיצבה כרי. מה קצבה יש אם קצבתם לו שיעור כרי לחיוב טיפול שדה גדולה וכן לשדה קטנה אין זו קצבה:

אלא אם יש בה כדי ניפלה. כדי שיעור הזרע ממה שזרע בה חייב להיטפל בה ואין הלכה כר' יהודה:

הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. הָדָא אָֽמְרָה. הַמְבַטֵּל כִּיס חֲבֵירוֹ אֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעוֹמֶת. הַמְבַטֵּל שְׂדֵה חֲבֵירוֹ חַייָב לִשְׁפוֹת לוֹ. הַמְבַטֵּל סְפִינוֹתוֹ וֶחָנוּתוֹ מָהוּ.

Traduction

R. Isaac rappelle (à propos de l’obligation du fermier, qui laisserait un champ en friche): si quelqu’un est cause que l’argent du prochain reste improductif, celui-ci ne peut que lui adresser des reproches, sans réclamation financière (202)V. ci-dessus, 5, 3; mais celui qui laisse en friche le champ de son prochain doit à ce dernier un dédommagement (calculé d’après le rapport éventuel). Que doit payer celui qui laisse improductif le navire du prochain ou sa boutique? (question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

גמ' הדא אמרה. לאו על האי מתני' קאי אלא איידי דשנויה האי סוגיא בפ' איזהו נשך על התוספתא הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר ולא לקח אין לו עליו אלא תרעומות ועלה אמר ר' יצחק התם הדא אמרה וכו' דאין זה אלא כמבטל כיסו וריוח של חבירו ואגב דנקט שדה דזהו הנלמד ממתני' דהכא נקט לה לכולא מילתא:

המבטל שדה חבירו. כדינא דמתני' שהובירה חייב לשפות לו לפייסו ולשלם כפי השומא הראויה שכך כותב לו אם אוביר וכו':

המבטל ספינתו וחנותו. שהבטיחו להתעסק ולהטפל בהן ולא עשה מהו אם לשדה דמיא דמצוי בהן הריוח או כמבטל כיסו כגוונא דין הנזכר דמיא דמי יימר דהוי משתכר ביה שהן קרובין ג''כ להפסד ולא איפשיטא:

הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. כַּמָּה כְדֵי לְהַעֲמִיד בָּהּ כְּרִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲמִיד הָרַחַת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בֵּית מִכְנָס שֶׁלָּהּ לְמַעֲלָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חוּץ מִיצִיאוֹתָיו שֶׁלָּזֶה. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה אָמַר. חוּץ מִיצִיאוֹתָיו שֶׁלָּזֶה וְשֶׁלָּזֶה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כְּדֵי נְפִילָה. כְּדֵי הַזֶּרַע הַנּוֹפֵל בָּהּ.

Traduction

Quelle quantité minimum devra avoir ''le monceau de blé recueilli d’un champ dont la récolte est défectueuse'', pour que le fermier soit tenu de s’en occuper? Selon R. Jacob b. Idi au nom de R. Josué b. Levi, ce sera une quantité telle que le tamis placé dedans y reste debout. Selon R. Abahou au nom de R. Yossé b. Hanina, il faut une quantité telle que le récipient du tamis dépasse le blé d’en haut (le cercle du bas devra être couvert de blé). R. Josué b. Levi dit: il faut un tel monceau, abstraction faite des dépenses avancées pour cette culture par l’un ou l’autre (propriétaire ou fermier); selon R. Yossé b. Hanina, on déduira les avances faites par tous deux (203)V. J., (Pea 5, 1).. R. Abahou explique la dernière expression (du §) ''qui y tombe'', qu’il s’agit de la semence que l’on répand dans le champ.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ובלבד כדי שיעמיד הרחת. שזורין בה התבואה אם יש כל כך תבואה שאם תוחבין בתוכה הרחת עומדת זהו כרי:

והוא שיהא בית מכנס שלה מלמעלה. העץ שהרחת נכנס ודבוק בו יהא לבדו מלמעלה וכלומר שצריך שתהא הרחת מכוסה בתבואה כולה עם הצדדין שלה:

חוץ מיציאותיו של זה. של הבעה''ב או של האריס הוא שצריך שיהא הכרי מלבד זה:

של זה ושל זה. כלומר חוץ מן ההוצאה של שניהן הוא שצריך שיהיה כדי כרי:

כדי ניפלה. דקאמר ר' יהודה כדי הזרע שנפל בה וע''ש שזורעין במפולת יד קאמר כדי ניפלה:

Baba Metsi'a

Daf 33a

משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ לְזוֹרְעָהּ שְׂעוֹרִין לֹא יִזְרְעֶנָּה חִיטִּין. חִיטִּין יִזְרְעֶנָּה שְׂעוֹרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר. קִטְנִית לֹא יִזְרְעֶנָּה תְבוּאָה. תְּבוּאָה יִזְרְעֶנָּה קִטְנִית. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר.

Traduction

Un fermier qui prend un champ pour y semer de l’orge, ne doit pas y semer du froment (204)Le froment disent les commentaires, épuise la terre plus que d'autres cultures. s’il l’a pris pour y semer du froment, il peut y semer de l’orge. R. Simon b. Gamliel défend cette dernière mutation. S’il a pris le champ pour y semer des légumes secs il ne doit pas semer du blé s'il l'a pris pour y semer du blé, il peut y semer des légumes. R. Simon b. Gamliel le défend.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המקבל שדה מחבירו. הא ליתא אלא בחכירות דאי בקבלנות אמרינן תכחוש ארעא ולא ליכחוש מרה והרי הוא נהנה בשינוי של זה:

לא יזרענה חטין. שהחטים מכחישות את הקרקע יותר מן השעורין:

קטנית לא יזרענה תבואה. שבקרקע שלהן התבואה מכחשת אותה יותר מן הקטנית:

משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ בַּעֲשֶׂרֶת כּוֹר חִיטִּים לַשָּׁנָה. לָקָת נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ. הָיוּ חִיטֶּיהָ יָפוֹת לֹא יֹאמַר לוֹ הֲרֵינִי לוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ.

Traduction

Le fermier qui s’engage à donner au propriétaire une certaine quantité des produits du champ (p. ex. dix kour de blé), par an, la lui donnera sur les produits du champ qu’il cultive, quoique ces produits aient été frappés de dévastation. Si les produits de ce champ sont meilleurs que ceux des autres, il est obligé de donner de ces produits au propriétaire, et il ne peut pas lui dire qu’il lui en achètera d’autres.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המקבל שדה מחבירו. בחכירות דאי בקבלנות פשיטא כל אחד זוכה ומחייב בחלקו:

לקח. שהיו חטיה שדופו' נותן לו עשרה כור חטים שפסק עמו מתוכה מחטים שדופות הללו ומשום הסיפא נקט לה:

היו חטיה יפות לא יאמר לו. אני פסקתי עמך עשרה כור חטים סתם והריני לוקח מן השוק ונותן לך אלא נותן לו חטים היפות מתוכה:

הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. תַּנֵּי. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בֵּין מֵאוֹתוֹ הַמִּין בֵּין מֵאוֹתוֹ שָׂדֶה תוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. אֲבָל מִשָּׂדֶה אֲחֶרֶת אוֹ מִמִּין אַחֵר מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף מֵאוֹתָהּ שָׂדֶה מֵאוֹתוֹ הַמִּין תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. אֲבָל מִשָּׂדֶה אֲחֵר אוֹ מִמִּין אַחֵר אֵין מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.

Traduction

On a enseigné (205)Tossefta en Demaï 6.: celui qui a accepté en fermage le champ d’un israélite devra au moment de la répartition des produits, prélever avant tout l’oblation sacerdotale (à sa charge); selon R. Meir, le fermier devra aussi prélever d’abord les dîmes; selon R. Juda, lorsque le fermier paie sa redevance au propriétaire sur les produits du même champ affermé et de la même espèce, il n’aura que la charge de l’oblation à prélever; s’il paie sa redevance à l’aide de produits tirés d’un autre champ, il devra aussi les rédimer; selon les autres sages, si le fermier paie sa redevance au propriétaire à l’aide des produits du même champ, soit de la même espèce, soit d’une espèce différente, il prendra à sa charge l’oblation sacerdotale; s’il le paie à l’aide de produits tirés d’un autre champ, soit de la même espèce, soit d’une espèce différente, il devra aussi de charger de les rédimer.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספתא דמסכת דמאי פ''ו. והגי' דהכא חסרה ונשתבשה בספרי הדפוס וה''ג התם המקבל שדה מישראל תורם ונותן לו ר' מאיר אומר מעשר ונותן לו ר' יהודה אומר אם נתן לו מאותה השדה ומאותו המין תורם ונותן לו משדה אחרת וממין אחר מעשר ונותן לו וחכ''א אם מאותו שדה נתן לו בין מאותו המין בין ממין אחר תורם ונותן לו אם משדה אחרת נתן לו בין מאותו המין בין ממין אחר מעשר ונותן לו ע''כ. ובמקבל בחכירות איירי דאלו בקבלנות הא תנן התם דחולק ונותן לפניו וא''צ לא לתרום ולא לעשר ובחוכר הוא דפליגי ת''ק סבר דחיוב התרומה הוא על המקבל ואחר שיתרום נותן לו כפי תנאו ובעל השדה מעשר שארי המעשרות ור''מ סבר אף מעשר ונותן לו ור' יהודה סבר דוקא אם נתן לו מאותה השדה ומאותו המין הוא דאינו חל חיוב המעשרות על המקבל אבל אם נתן לו משדה אחרת אפי' מאותו המין או שנתן לו ממין אחר ואפי' מאותה שדה כגון שזרע בהשדה מין אחר צריך לעשר כל המעשרות ואח''כ נותן לו חלקו של בעל השדה מן המעושר וטעמא דאי לאו הכי הוי כפורע חובו בטבל והוי כמוכרו אבל אם נותן לו מאותו השדה ומאותו המין לא הוי כפורע חובו וחכמים סברי דהכל הולך אחר אותה השדה לענין חיוב המעשר אבל לענין תרומה לד''ה על המקבל לפי שאי אפשר לגורן שתיעקר אא''כ נתרמה. ואיידי דתני במתני' דהכא דנותן לו מאותה השדה ומאותו המין מייתי הש''ס להאי תוספתא דפליגי בענין חיוב המעשרות בהאי דינא:

הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁנִּשְׁדְּפָה כָּל אוֹתָהּ הָרוּחַ. שֶׁמְעוֹן בָּר וָוא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהוּא שֶׁזּוֹרְעָהּ. [אֲבָל אִם לֹא זְרָעָהּ] דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִילּוּ הֲוָות זְרַעְתָּהּ הֲוָות עָֽבְדָה סַגִּין. 33a הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיוּ שָׂדוֹת אֲחֵרוֹת וְלֹא [לָקוּ]. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְגַלְגֵּל עִם רְשִׁיעַייָא. הָיוּ שָׁם שָׂדוֹת אֲחֵרוֹת וְלָקוּ. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. עַד כָּא הֲוִינָא חַייָב בָּהּ. מִיכָא וּלְהַלָּן לִינָה חַייָב בָּהּ.

Traduction

R. Houna dit: c’est un ''malheur public du pays'' lorsque tous les champs de ce côté (à l’entoure) ont été brûlés. Simon b. Aha dit au nom de R. Yohanan: le fermier peut retrancher au propriétaire le montant de la perte s’il a ensemencé le champ (dévasté ensuite par les sauterelles ou le feu); mais s’il n’a pas semé, le propriétaire peut lui dire: si tu avais ensemencé le champ, il aurait peut-être produit beaucoup. Est-il possible de raisonner ainsi lorsque les autres champs d’alentour sont dévastés? (A quoi eut-il servi de semer)? Le propriétaire peut encore répliquer: la providence montre tant de patience, même pour les impies, que peut être par miracle, mon champ eût fructifié. -Mais si le fermier avait d’autres champs (à lui) auprès de là qui ont été aussi dévastés, que pourrait dire le propriétaire? -Il peut dire au fermier: jusqu’à tel endroit tu peux arguer que c’est de ma faute, et la perte m’incombe; au delà cela ne me regarde pas (et on ne peut rien lui retrancher).

Pnei Moshe non traduit

גמ' כל אותה הרוח. כל השדות הסובבות אותה מכל הרוחות נשתדפו זו היא מכת מדינה:

והוא שזורעה. ואכלה חגב או נשדפה מנכה לו אם מכת מדינה היא אבל לא זרעה כלל יכול הוא לומר לו אלו היית זורעה אפשר שהיתה עושת פירות הרבה וכדמפרש ואזיל:

הגע עצמך שהיו שדות אחרות. כלומר הרי אנו רואין שדות אחרו' שנשתדפו רובן ומאי אהני ליה אלו היה זורעה:

ולא יכיל. ומשני וכי לא יכול לומר לו קודשא בריך הוא מגלגל עם רשיעייא מאריך אף עמהם ואפשר דהוה מתרחיש ניסא לדידי דלא לישתדיף:

היו שם שדות אחרות ולקו. כלומר שדות אחרות של החוכר ושהיו שם משמע הכי לפי שדרך לחכור שדה אצל שדותיו של עצמו ולקו ונשתדפו גם שדותיו:

יכיל מימר ליה. המחכיר עד כא הוינא חייב בה עד כאן היית יכול לומר שמזלי גרם ונשתדפו שדותי בתוך רוב השדות העיר:

מיכא ולהלן. כלומר השתא לית אנא חייב בה שבודאי מזלך הוא שגרם זה שהרי לא נשתייר לך כלום משדות שלך ואינו מנכה לו מחכירו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source